אני רק רוצה לזכות לשמח את ביתי ביום חתונתה

אני רק רוצה לזכות לשמח את ביתי ביום חתונתה.

יש אנשים שתמהים: מה הלחץ של החתונות?

וכי החתן והכלה רוצים להרוג אנשים ביום שמחתם???!!!

אנסה להסביר רק קצת מהתחושות שלי (אמא של כלה שמחכה לחתונתה)

בתפילה שאולי יקרה הנס, וביתי תחייך סוף סוף את החיוך השמח שלה...

מי שמבין מבין, ומי שלא, אני לא כועסת עליו.

החלום של כל אמא...

החלום של כל ילדה...

שמלת כלה...

כסא כלה...

להיות מלכה אמיתית ליום אחד.

ביום הכי מיוחד וקדוש בחייה.

יום חתונתה.

בתוך תוך ליבה של כל ילדה קטנה בתחפושת כלה במסיבת פורים בגן, היא כבר מתרגשת ומצפה ליום החתונה - היום האמיתי.

ספק גדול אם יש חלום כלשהו של ילדה יהודייה, חלום שמנחם, מעודד, מרגיע, מכיל, כמו החלום לצעוד אל האולם, החצר, החופה, שמלת הכלה, האורחים, הריקודים, 

פצצת אנרגייה אדירה שמלווה אותה לנישואיה.

הארכתי מעט, אך האמינו לי, לא הצלחתי לבטא אפילו במעט את הגעגועים הנפשיים והרגשיים של כלה לפני נישואיה...

ביתי השתדכה במזל טוב מיד אחרי חג השבועות, כל כך שמחנו, 

הקורונה הייתה בנסיגה, הייתה לנו דאגה קטנה בלב, אך לא נתנו לה לשלוט ברגשותינו, שמחנו באמת והתחלנו להתכונן במלא המרץ לחתונה.

האמינו לי, ואני ומשפחתי שומרים על כל ההנחיות לחומרא!

מתרחקים ממקומות הומי אדם,

המסיכות על פנינו ביציאות לסידורים כל העת ממש!

ביתי הכלה מקפידה עוד יותר מכולם.

וכשאני רואה אנשים ברחוב באזורים מסויימים בעיר כשהם לא שומרים, שזה מכעיס ומקומם כל כך, אנחנו משתדלים לשמור מרחק מהם, כדי שבאמת נגיע לחתונה בריאים ושמחים.

אך ככל שקרב מועד החתונה, והתחלואה עולה, הדאגה והחשש מעצם קיום האירוע, מעבר לקביעת המיקום, סינון בני משפחה וחברים שאינן 'ממש דחופים', הלחץ והחרדות כבר מציפות ומאיימות לכבוש כל חלקה טובה בגופינו.

מה שאצל מקבלי ההחלטות נחשב כעוד שורה ברשימת החזרה לשגרה, אצלינו זה חרדה, לחץ נפשי ופיזי, מתח יום יומי ממש.

כשאני רואה את ביתי הכלה דואגת במקום לשמוח, 

מנסה לברר בעדינות איך להודיע לחברתה הקרובה ביותר, שכנראה לא תוכל להגיע לחתונה, 

כשהיא בודקת אפשרויות של אולמות מאולתרים ורואה את העצב והדמעה בזוית עיניה...

בא לי לבכות!

לצרוח על כולם!

לקרוע את השמים!

אנשים, תשמרו על ההנחיות!!!

חברי הממשלה, למה אתם מחכים???

לעיתים אני חושבת שאני יורדת מדעתי, ורגע אחר כך אני שופכת את ליבי ונשמתי אל תוך ספר התהילים...

אלוקים, אני רק רוצה לשמח את ביתי הכלה!!!

היא לא אשמה!!!

זה לא מגיע לה!!!

עריכה: ח.מ.ש